סשה, מפתח תוכנה, בוגר אוניברסיטה שמתמודד עם חרדה חברתית וגמגום, עבר תהליך ליווי משמעותי בזכותו הצליח למצוא עבודה בהייטק. דרך סיפורו המטלטל אפשר ללמוד היכן נמצאים האתגרים בתהליך חיפוש העבודה, שנע בין משברים לאופטימיות, עד לתשובה החיובית

"את חושבת שזה בכלל עוד אפשרי?" זהו נוסח הוואטסאפ שקיבלתי מאימו של סשה (שם בדוי) באחד מרגעי הייאוש הרבים שהיו שזורים בתהליך חיפוש העבודה בו ליוויתי את בנה. כמו בכל תהליך חיפוש עבודה, גם בתהליך של סשה היו עליות, מורדות ונקודות קשות לצד אופטימיות. עם סשה, בחור מוכשר שמתמודד עם אתגר לא פשוט, נדרש תהליך ליווי ארוך יחסית, שהיה צורך לעבור כדי להגיע למשרה האחת שמתאימה כמו כפפה ליד. הסיפור של סשה חידד לי פעם נוספת את המציאות הלא פשוטה: מציאת עבודה בהייטק, לבוגרי אוניברסיטה טריים היא אתגר, ואם הם גם אנשים עם סיפור אחר, טובים ומקצועיים ככל שיהיו, היא אתגר גדול הרבה יותר, אבל בהחלט אפשר להצליח בו.  

ההתחלה: חיזוק היכולת המקצועית

סשה הגיע אלי לפגישה ביחד עם אימו, רגע לפני סיום לימודיו באוניברסיטה מובילה. בעוד חבריו לספסל הלימודים החלו לחפש בהתרגשות עבודה ולהתכונן לשלב הבא בחייהם, אצל סשה זה התנהל קצת אחרת: סשה סובל מחרדה חברתית ומגמגום ואימו שחששה מתהליך חיפוש העבודה רצתה להתכונן אליו. למעשה, כפי שהתברר לי בשלב מאוחר יותר, הוא הצליח לעבור את כל התואר בלי לדבר כמעט בכלל. הפגישה היתה טעונה, סשה דיבר מעט מאוד והקשיים ניכרו מייד על ההתחלה. אימו של סשה יצאה מדוכדכת מהפגישה: היא רגילה לתקשורת שוטפת איתו, אך פתאום התברר לה כמה מאמץ נדרש ממנו על מנת לתקשר עם אחרים, ועד כמה המצב מאתגר.

לשיטתי, תהליך השמה של אדם עם חסם או אתגר כלשהו, מתחיל בחיזוק הצד המקצועי. כאשר העובד מקצועי ומצוין בתחומו המגבלה הופכת למשנית ונמצאת אי שם ברקע. כאשר עובד בינוני בתחומו, המגבלה תכביד ותהיה משמעותית הרבה יותר ולא תהיה בעצם סיבה להעסיקו. עם סשה, שהצליח להשיג ציונים גבוהים בחלק מהפרויקטים המשמעותיים שעשה לאורך התואר, היה מקום רב לחיזוק ושיפור, ובחודשים הראשונים בהם התמקדנו בבניית המקצועיות שלו, הוא ביצע זינוק מדהים. אבל מעבר לכך: ההרחבה והביסוס של היכולות המקצועיות תרמו גם לשיפור הביטחון שלו ביכולותיו ועזרו לו להתמודד עם המגבלה – וכך לאט לאט סשה החל לפרוח.

הליווי: להבין לעומק את המגבלה

השלב הבא בתהליך היה גיבוש הסיפור של סשה. לכל אחד מאיתנו יש את קורות החיים היבשים ומעבר להם גם סיפור שהוא ייחודי רק לו: מה מניע אותנו, מה השאיפות הנסתרות שלנו, מה אנחנו אוהבים לעשות ומהם הקווים האדומים שלנו. כאשר אדם מתמודד עם חסם, הצגת הסיפור האישי שלו היא קריטית על מנת להעביר לעומד מולו את ה"אני האמיתי" שנמצא לפני הקושי. בקורות החיים של סשה יש "נורות אדומות" שלא חביבות על מעסיקים, למשל, הוא סיים את התואר בגיל מבוגר יחסית. אך כאשר צוללים לעומק הסיפור, מגלים שסשה פנה ללימודי התואר לאחר שכמעט סיים תואר נוסף לפניו ופרש ממנו בסוף הלימודים כי הרגיש שהוא לא מצליח להיות בטופ של המקצוע. דרך הסיפור אנחנו נחשפים למקצועיות, לשאפתנות, לנחישות ולהתמדה של סשה, רואים את האדם שהוא ואת כלל התכונות שהמעסיק יהנה מהן.

בילינו שעות בתרגול אינטנסיבי של הסיפור, עד שסשה הרגיש איתו נוח וידע להעביר באמצעותו את הצדדים החזקים שלו. אני הצעתי לנסות להעביר זאת באמצעות כתיבה, אך סשה סירב והתעקש לעשות זאת בדיבור ולהתקדם בצעדים קטנים. היו נקודות בהן גם אני חשתי תיסכול רב וחוסר אונים מההתפתחויות בתהליך, ועל מנת להבין אותו טוב יותר התחלתי להתנדב בעמותת אמב"י (עמותת המגמגמים בישראל) והתייעצתי עם מתנדבים נוספים איך להתנהל בתהליך, על מה להתעקש והיכן לתת לסשה להוביל לכיוון שמרגיש לו נכון יותר.

בפברואר, לאחר תהליך של 4 חודשים, ארגנתי לסשה ראיון סימולציה. היה ניכר המעמד קשה עבורו, אך הוא צלח אותו. בשלב זה כבר ידעתי בביטחון שאני מעניקה לכל חברה שתבחר בו, עובד מקצועי, מסור, שיהיה עבורה נכס.

מתחילים לחפש עבודה: שורה חדשה של אתגרים

תהליך חיפוש עבודה בהייטק דורש ניהול, ארגון וגם סבלנות. צריך להכין קורות חיים ופרופיל לינקדאין, להחליט איזה משרות רלוונטיות ולהבין איפה מוצאים אותן. קיימים פורטלי משרות רבים, חברות השמה, קבוצות פייסבוק, לינקדאין וטלגרם, והכי כדאי לטפח רשת של מגייסים ומנהלים מחברות מעניינות ודרכם להיחשף למשרות. כאשר מגיע הטלפון הנכסף מחברה רלוונטית, מתחיל תהליך מיון בעל מספר שלבי מיון מקצועיים וראיונות משאבי אנוש.

שלב חיפוש העבודה והראיונות מאתגר יותר לאדם עם אתגרים וחסמים, מגבלות ומוגבלויות: הוא בדרך כלל צריך להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך, קשיים בתקשורת ופקפוק ביכולת המקצועיות לאור הימשכות התהליך. פעמים רבות אותו אדם גם ייחס את הכישלונות לשוני ולא ישתמש בהם כמנוף לשיפור מיומנויות, וגם אצל סשה אתגרים אלו באו לידי ביטוי.

מחממים מנועים: ואז הגיעה הקורונה

בדיוק בשלב בו התחלנו להגיש קורות חיים למשרות שונות, הגיעו הקורונה והסגר הראשון ומשרות המתחילים בחברות ההייטק הוקפאו כמעט לחלוטין. התנופה שלנו בתהליך, שעמלנו כה רבות לייצרה, גוועה. הבטנו בעיניים כלות כיצד האפשרויות הולכות ומצטמצמות, אבל החלטנו להתייחס לכך כאל מהמורה זמנית ובינתיים לשמר ולהגדיל את יכולותיו המקצועיות של סשה.

בשלב הזה נידבתי אותו לשמש כמנטור של שני מחפשי עבודה אחרים ולסייע בחיזוק יכולותיהם המקצועיות. בדיעבד זה היה רעיון יותר טוב ממה שחשבתי: זה סייע בהתמודדות עם החרדה החברתית איתה הוא מתמודד וחיזק את הסמכותיות שלו בתחום מקצועיותו.

עם שחרור הסגר המשכתי לדבר עם גורמים בתעשייה על מנת לאתר משרות רלוונטיות, וגם סשה מצידו המשיך לשלוח קורות חיים, לרוב מבלי לשתף אותי, על מנת לא לפתח ציפיות, אצלי. האכזבות היו רבות וקשות: הוא קיבל בחזרה מעט מאוד תגובות וגם הן הסתיימו בתשובות שליליות. בזמן הזה הוא הצליח לקבל עבודות צדדיות, בהן עבודת פיתוח כפרילנס ועבודה עם סטודנטים, אך בסופו של דבר בשל התארכות התהליך לא הייתה לו ברירה והוא חזר לעבוד במשלוחים ברשת סופרמרקטים, ונדמה היה שחלום העבודה בהייטק הולך ומתרחק. 

לבסוף הגיעה התפנית: הכנת הקרקע לקליטה בפועל

מכיוון שלהתייאש זו לא הייתה אופציה, המשכנו לנסות ולאט לאט המצב השתפר עד שהגיעה התפנית: ראיונות מקצועיים שסידרתי לסשה באמצעות הקשרים שטיפחתי לאורך השנים היו מוצלחים יותר. הוא אמנם לא התקבל לתפקיד, אך הצליח לעבור ראיון מקצועי ולהתבטא בבהירות. מראיון לראיון מצב הרוח השתפר, התקווה חזרה בזהירות רבה ואפילו הייתה טיפה אופטימיות באוויר. הוא החל לשתף אותי במשרות שעניינו אותו ואני יצרתי מצידי קשר עם החברות והכנתי את הרקע לראיון: הסברתי איך להתמודד ולמה לצפות והצעתי סיוע בכל שלבי ההתחלה.

לבסוף, מגייסת שלא הכרתי בחברה נהדרת, ראתה את קורות החיים של סשה והתלהבה מהסיפור שלו. מנכ"ל החברה ששם את נושא גיוון העובדים כאג'נדה ראיין את סשה וראה בו בדיוק את מה שאני ראיתי בכל חודשי הכרותינו: מועמד מצוין. "אני מאושר ומרגיש שזו זכות גדולה לגייס אותו", כתב לי המנכ"ל במייל שהעלה בי חיוך ענק. סשה החל לעבוד, נקלט בצורה טובה וכעת הצדדים לומדים להתרגל זה לזה ולעבוד יחדיו. והגמגום? הוא נשאר ברקע, כי סשה הוא עובד מקצועי.

הסיום: מעגלי השפעה נרחבים

אימו של סשה לא ידעה את נפשה מרוב אושר, הוואטסאפ שנכתב ברגע הקשה התחלף בתכתובות נרגשות ותודות רבות, ואני שמחתי מעומק הלב להיות שותפה בחגיגה לרגל תחילת השלב החדש בחייו של סשה. מציאת עבודה לאדם עם מוגבלות משפיעה לא רק על חייו, אלא על חיי כל משפחתו שהשקיעה מאמצים ניכרים לאורך השנים בקידומו, לעיתים בצעדים קטנים מאוד, על מנת שיוכל להביא את כל יכולותיו לידי ביטוי ומיצוי.

אני שנים רבות בענף ונתקלתי בעובדים רבים ובתהליכים מאתגרים, אך המקרה של סשה הוא עוד מקרה שבו גם אני למדתי שוב כמה תהליכים שנראים פשוטים לכאורה לכל אחד ואחת מאיתנו, יכולים להיות אתגר עצום וכמעט בלתי צליח עבור אנשים שמתמודדים עם מוגבלות, ועד כמה יד אחת שמושטת לעברם והזדמנות אחת שנפתחת עבורם – יכולות להיות עולם ומלואו. 

זריחה מאחורי בניין גבוה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *