פעם, 10 ויותר שנים אחורה, כשכתבת פוסט בלינקדאין מייד שאלו אותך אם את מחפשת עבודה. אם עידכנת את הפרופיל שלך, בכלל היה זעזוע בארגון והמנהל שלך (למי שהייתה מנהלת, שתקום) היה קורא לך לשיחה. זה שונה לגמרי בעולם החדש.
מעל 10 שנים אני מקדמת גיוון בהייטק וטכנולוגיה – כדי שכל מי שמוכשר, למד מקצוע רלוונטי ויש לו יכולות לבצע את התפקיד יקבל סיכוי אמיתי להתקבל וגם להצליח. מסייעת לכל מי שהסיפור שלהם הוא לא בדיוק לפי הספר, שכותבים א.נשים שהם במסלול המדוייק, שהם יותר פריוולגיים. רובם הגדול מתקשים להתקבל ויהיו אח"כ עובדים תורמים. כן, גם לנשים עדיין הרבה יותר קשה.
גיוון והכללה הוא אחד מאבני הבניין של אחריות תאגידית, תחום שהופך משמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות.
ואיך זה קשור למיתוג? בפעם הראשונה שהבנתי את הקשר החזק הזה היה כשהצטרפתי לסופרסונס אי שם ב- 2016. למי שלא מכירה, סופרסונס הוא עסק חברתי שפועל לקידום נוכחות נשית שוויונית בצמתי הכרעה והשפעה. אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מקדמות הוא שנשים יעמדו על הבמה, על כל במה.
וזה בדיוק מה שמאד קשור למיתוג. כי אנחנו הנשים, גם במאה ה- 21, פחות עומדות על הבמה, חוששות מהחשיפה, חוששות שאנחנו לא מספיק … (תשלימו את החסר – מקצועיות, מומחיות, אטרקטיביות), לא משקיעות מספיק את האנרגיה במה שאנחנו חושבות שאנחנו לא חייבות לעשות אבל חשוב נורא – לנו וגם לבנים ולבנות של כולנו. והלוואי שבהכללה הזו הרגזתי כמה מכן, כי זה סימן שכבר יש שינוי, חיובי!
וולט דיסני אמר "אם אתה מסוגל לחלום זאת, אתה מסוגל לבצע זאת". כשיש א.נשים מצויינים מכל המינים והסוגים, כדאי שיחשפו כדי להוות Role Models לכל האחרות והאחרים, כדי שיוכלו לחלום. כשאנחנו לא מכירות, אנחנו מתקשות לדמיין ולחלום. וכל מי שעקבו אחרי כל מה שאמרו בנות צעירות בארה"ב לאחר בחירתה של קמילה האריס לסגנית הנשיא יודעים על מה אני מדברת.
בעולם החדש, המיתוג האישי שלנו, חשוב לנו ואם אנחנו שכירות, חשוב למיתוג המעסיק שלנו וחשוב לאחריות החברתית והתאגידית – לשפר את המקום שבו אנחנו חיות ופועלות.
* הכתוב מבוסס על פוסט הפתיחה בסדרה על גיוון, אחריות תאגידית ומיתוג שאני מפרסמת בקהילת מנהלות מותג יהלום בפייסבוק.
