יוני הוא חודש הגאווה וב- 6.6 מצויין יום העיוור – יום ההזדהות עם לקויי ראיה ועיוורים. אז הפעם על מהלכים שיווקיים ופנים-ארגוניים שמתייחסים להעסקה, והכללה של הקהילה הגאה ועל איך כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לתרום לשילוב של לקויי ראייה ועיוורים.
גאווה חוגגים כל החודש, אז אתחיל מזה.
בעיני חשוב שנציין, ונעשה ונחגוג את הנושא למרות שלפעמים שואלים אותי, למה, מה הבעיה של הקהילה הגאה, מה מפריע להם לעבוד כמו כולם? שואלים את זה גם אנשים מתוך הקהילה הגאה – כי כמו תמיד בגיוון – חלק רוצים להחצין וחלק מעדיפים שלא וכל הדעות לגיטימיות. לחלק מקהילת הלהטב"ק קל ולחלק מהם פחות, ויש כאלה שקשה להם ממש – בעיקר כאלה שהחיצוניות שלהם מאד אחרת. יש פעולות שנעשות בחברות ואני לא תמיד מתחברת אליהן כי זה נראה לי "קל מדי" לבחור לעשות עבור האוכלוסיה הזו. יש אוכלוסיות גיוון עם חסמים מורכבים יותר. וגם, לפעמים, זה מרגיש רק לצורכי מיתוג מעסיק ופחות עשייה שמקדמת באמת.
זה בסדר גמור, אף על פי כן ולמרות הכל. כל פעולה חשובה. זה חלק מלראות את האחרים והאחרות באשר הם, ולשדר שאנחנו מקבלים את כולם כעובדים, בדיוק כמו שהם. כי רק ככה נהנים מיצירתיות, ופתיחות מחשבתית, והצלחות עסקיות – כשעובדים איתנו כולם ויותר חשוב, הן והם מרגישים נוח להיות מי שהם, כמו שהם.
הרבה חברות צבעו את הלוגו שלהן בצבעי הדגל. זו הצהרה! דגלים במשרד זו עוד צורה להצהיר שאנחנו מודעים, ומקבלים אתכן ואתכם וגם את אלה שרוצים שיפנו אליהם בגוף אחר. דגל במשרד כל השנה, זו אמירה יותר משמעותית – עובדות ועובדים רואים את זה, ונחשפים לזה גם מועמדים ולקוחות מכל המינים והסוגים.
חברות מציינות את השבוע הזה כל החודש – אירועי חברה ממותגים בצבעים, השתתפות כחברות במצעדי הגאווה, סדנאות על הנושא ועוד. כל פעולה היא צעד חשוב בדרך.
הרבה פעמים אני ממליצה לארגונים שאני מלווה במסע הגיוון להשתמש בלוח השנה ולתת יותר תשומת לב כל פעם לאוכלוסיה מגוונת אחרת. כמה כיף היה בחברה שאני מלווה כמה חודשים, שאחרי שהקדשנו תשומת לב לנשים בחודש מרץ (יום הנשים ב- 8.3) ולערבים בחודש אפריל (הרמאדן חל השנה באפריל), עם פעילויות ממש מגניבות, הגיע מישהו למנהלת משאבי אנוש ושאל "ומתי נתייחס ללהט"בים?". זו חברה קיימת המון שנים, ובסה"כ די מגוונת "ולא עשתה מזה אף פעם עניין" ואולי זה בדיוק העניין. עשייה שיטתית, בדגש על הכללה של העובדים שכבר בחברה, איפשרה השנה לעובדים להחשף ולהרגיש נוח לדבר על זה. וברור, הם יציינו גם את חודש הגאווה. הם מביאים הרצאה בנושא ופנל עם שתי עובדות לסביות ששמחו לדבר על זה לראשונה בחברה. זה אף פעם לא היה סוד שהן לסביות אבל חודש הגאווה לא צוין כלל בשנים קודמות. ויותר חשוב, בהכנות לפנל, עובדת אחת שיתפה שבת זוגה עומדת ללדת ושאלה אם חופשת הלידה לאב מתייחסת גם אליה. ההכנה לפנל איפשרה לה לפנות ולבקש וזה מה שנהדר – זו אוריה מכלילה. כמובן שהיא זכאית בדיוק לאותם תנאים.
ועוד דוגמאות למיתוג חודש הגאווה (תודה לשירלי קנטור מובילת קבוצת אחריות תאגידית) –
קמפיין של חברת ליוויס https://www.levi.com/GB/en_GB/features/pride
בקמפיין נכתב: זהות מגדרית היא לא קשת של מספר צבעים מוגדרים, אלא ספקטרום של גוונים. הקמפיין בשת"פ עם ארגון OutRight Action International. וליוויס פועלת בנושא כבר שנים, גם בהקשר של יצירת סביבת עבודה מכלילה – שימו לב למגוון האנושי בסרטון.
חברת כתר שינתה את האייקון הישראלי באופן מקסים, בעיני זה מיתוג חכם – https://www.instagram.com/p/CPm0P1uHeEK/
ועוד החודש, ב- 6.6 מצויין גם יום העיוור. הוא לרוב "נבלע" בחודש הגאווה ופחות מורגש. יש כל כך הרבה הנגשות טכנולוגיות בשנים האחרונות שעיוורים מוכשרים רבים יכולים ללמוד ולעבוד כמו כולם – זכיתי ללוות כמה כאלה בדרכם להייטק וזה ממש מרגש אותי. אז מה דעתכן.ם להנגיש את כל התמונות שמשמשות אותנו בפירסומים?
ברשתות חברתיות ובפלטפורמות פיתוח אתרים יש אופציה פשוטה לכתוב את התיאור של התמונה. ככה כשעוברים עם העכבר על התמונה, או מגיעים אליה עם החיצים, תוכנות ההקראה מקריאות את הטקסט החלופי. אפשרות נוספת היא להוסיף משפט קצר עם הכותרת: הנגשת תמונה והסבר על מה רואים.
יש מידע חשוב שמפורסם רק על גבי תמונה? מומלץ להוסיף טקסט מלווה לפוסטים. ואם עולה השאלה, רק מעט מאד מהקהל שלנו הם לקויי ראיה ועיוורים, אז האם כדאי לנו להשקיע בזה? זו שאלה לגמרי לגיטימית. לדעתי כדאי כי זה ממש לא מסובך כשמודעים, זה ממתג אותנו טוב יותר כמכילים ומכלילים לאחר.ת וביחד יש לנו כח לשנות. ככה הרבה יותר לקווי ראיה ועיוורים, מכל המגדרים, יזכו למידע כמו כולם – כי המגבלה מגבילה יותר בגלל שהסביבה לא מונגשת.
* הכתוב מבוסס על פוסט בסדרה על גיוון, אחריות תאגידית ומיתוג שאני מפרסמת בקהילת מנהלות מותג יהלום בפייסבוק
