גיוון הוא התשובה – מחשבות לרגל יום הגיוון הבינלאומי

גיוון הוא המרפא והפתרון, גם בשנה האחרונה.

השנה האחרונה, שנת הקורונה, טילטלה את העולם, את כל אחת ואחד מאיתנו וגם את התעשייה. וכשהתחלנו קצת, טיפה, להתרגל לשגרה החדשה, השבועיים האחרונים טילטלו עוד יותר. יום הגיוון הבינלאומי שחל היום הוא הזדמנות להאיר את התועלות, ההצלחות, את הלמה כן. ויש הרבה מה לחגוג.

ג. ור. הם מפתחת ומפתח שהתקבלו ל- WIX אחרי האקתון יחודי ליוצאי אתיופיה – תהליך מיון אחר, מותאם לחסמים בשני הצדדים, שבסופו נקלטו לחברה כ- 10 עובדים, בעלי היכולות והכישורים, כמו כולם. די פשוט אבל עדיין לא קורה הרבה.

ע. היא חוקרת, דרוזית, מאד מרוצים ממנה בחברה והיא בולטת בשיחות זום עם צוותים בינלאומיים. היא התקבלה לעבודה בדצמבר האחרון, בין סגר לסגר. בוגרת ביו-רפואה בטכניון ובלימודי תואר שני בתוכנית בינלאומית בסטטיסטיקה ולמרות שתמיד הייתה פורצת דרך, במשפחה, בכפר, בלימודים, לא היה לה קל להתקבל. בלי קשרים, בלי לדעת מה בדיוק מצופה ממנה, הרבה פחות בטוחה בעצמה. בלי לשמוע שככה זה בתעשייה, כשלא התקבלה. ליווי קצר וממוקד, זה כל מה שעשה את ההבדל.

ד. מפתח הוא מפתח סרבר מוערך בחברת תוכנה במרכז הארץ. הוא גם אדם עם חרדה חברתית ומתמודד עם גמגום משמעותי. קל לנחש שלא היה לו קל להתקבל. הכי כיף היה לשמוע את מנהל הצוות אומר "אני רואה את המקצועיות שלו, אני לא רואה שהוא אחר, כולנו הרי קצת אחרים". אחר כך התברר לי שכן, מנהל הצוות שלו חרדי. גיוון זה מדבק  

כשרונות מגיעים בכל מיני אריזות.  

ב- 21.5, מצוין יום הגיוון הבינלאומי. בתעשייה כבר ברור כי עלינו לא רק לקבל שונות אלא לעודד אותה, להרוויח ממנה.
אצלנו בישראל, שהיא ערב רב של תרבויות ואפילו "שבטים" – שאלת הגיוון תמיד רלוונטית. השנה האחרונה הביאה גם סולידריות ענקית וגם קיטוב גדל. בימים האחרונים נדמה שהתפרים העדינים שמחברים ביננו מתקשים לעמוד בטלטלות ובלחצים. גיוון הוא חשוב ומשמעותי אך עדיין לא מובן מאליו ומרגיש לפעמים כמו מסע.

המאמר הזה כבר נכתב ושוכתב בין רגעים של אופוריה לרגעים של מועקה. מאמינה שזה הרוטב הסודי להצלחות.

עולם התעסוקה הוא המקום שבו שווה להשקיע בגיוון יותר מכל. מקום העבודה שלנו הוא המקום שבו אנחנו מבלים את רוב ימינו, ובמידה מסוימת הוא מגדיר אותנו. מחקרים שונים מוכיחים שגיוון תעסוקתי מתיישב עם תועלתנות, בהחלט לא רק עם צדק. בחברות מגוונות התפוקה גדולה יותר. חשיפה לכמה שיותר קבוצות באוכלוסיה, מפתחת את החברה כולה, חושפת את קבוצת הרוב לרעיונות חדשים, לתרבות שונה ולדרך אחרת לפתרון בעיות, מותאמת יותר לעולם הגלובלי והמגוון שבו אנחנו פועלים.

מעל 10 שנים אני "סטוקרית" של גיוון והכללה אני מעורבת בהרבה פעילויות מוצלחות ועוקבת אחרי מה שנעשה בהייטק הישראלי ובכלל. אני מתבוננת בעולם ממשקפיים של גיוון בתעסוקה, מה יוצא לנו מזה. כל השנה אני אוספת דוגמאות לנפנף בהן לקראת יום הגיוון כי כולם יודעים שזה חשוב אבל לא כולם יודעים מה לעשות ואיך להצליח. ואני רואה, יותר ויותר, כל הזמן.

ממש לאחרונה…

כל כך התרגשתי בערב הסיום שחגגנו ממש ברגע האחרון, במשרדים של אמדוקס ברעננה, לפני שהתחיל הכאוס מחוץ ומבית. אמדוקס קיימה בוטקאמפ יעודי לאנשי כספים מהחברה הערבית שבסופו נקלטו עובדים מצויינים וככה נולד גם בוטקאמפ למפתחי תוכנה ג'וניורים, סטודנטים ובוגרי אוניברסיטה, שהם גם א.נשים עם מוגבלויות. העידו כל מי שהיה מעורב במיזם, אנשי תוכנה, גיוס ומשאבי אנוש, ערבים ויהודים, סיפרו בקול רועד, שהיה מעצים לפגוש א.נשים מוכשרים, נחושים, מעוררי השראה ושממש מהר המגבלות הפכו ללא משמעותיות, לבלתי נראות, שברור שגלעד ועינת ויורם ושיר (שמות בדויים) וכל האחרים יהיו עובדים מצויינים בכל צוות שבו יקלטו. אני עוד אכתוב על זה בהרחבה כי כדאי לשכפל.

מיקרוסופט חשפה תוכנית 5 שנתית להנגשת המוצרים שלה ולהגדלת שילוב עובדים עם מוגבלויות בחברה כי כדי לפתח מוצרים מותאמים לכולם אתה צריך עובדים שמייצגים אותם.

לאורך כל השנה, הוקמו בחברות קבוצות עניין, ERGs, כדי לקדם גיוון תעסוקתי

וכל מי שראו באמת את האחרים, באשר הם, גייסו, וקידמו, ותמכו בהם כעובדים וכבני משפחה שתומכים באחרים וזכרו כל הזמן שלפני הכל אנחנו א.נשים שחיים פה ביחד ורוצים שיהיה לנו טוב, סתם "רגיל" ומוצלח כזה, בחברות גדולות וקטנות, בינלאומיות ומקומיות.

שנת הקורונה אתגרה את חזון הגיוון, גם בהייטק. דו"ח של רשות החדשנות שפורסם באפריל האחרון מראה שהעלייה העקבית שנרשמה בשנים האחרונות בשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשיית ההייטק, בעיקר נשים חרדים וערבים, נעצרה בשנת 2020. ירידה בביקושים לעובדים, חברות רבות הוציאו עובדים לחל"ת ופיטרו עובדים. גם חברות הייטק שהמשיכו לגייס עובדים, התמקדו בגיוס של טאלנטים לתפקידי מפתח, כאלה שיוכלו לתרום מהר להכנסות החברה.

ובעיקר, גייסו הרבה פחות לתפקידים התחלתיים, בגלל תחושת קושי בקליטה מרחוק, התמקדות בליבה העיסקית ובשרידות. משרות התחלתיות הן קריטיות לרוב אוכלוסיות הגיוון – ממשיכים לסיים לימודים רלוונטיים ומתקשים יותר להשתלב בתעשייה.

אני מאמינה בכל ליבי שזה רק אתגר בדרך הנכונה. מגמת הגיוון בהייטק עולה וצומחת בשנים האחרונות. מגמות עולמיות ובעיקר המחסור בעובדים מעודדים את התעשייה להתאמץ למצוא עובדים מוכשרים גם בקרב "האחרים". תנועת “Black Life Matters” והממשל המגוון שהתחיל לפעות בארה"ב הם מנועים חזקים קדימה. יותר ויותר חברות פונות אלי להבין יותר איך ליישם ובעיקר איך מתחילים – כי ברור שצריך, כי המשקיעים שאלו, כי ספקים ולקוחות מתעניינים.

בשיבוש הזה יש הזדמנות!  פגשנו מקרוב את היתרונות של צוותים מגוונים.

העבודה מרחוק בכלל שינתה את חוקי המשחק. א.נשים שונים התמודדו אחרת עם השינויים וזה איפשר לבדוק מחדש עמדות ודעות ולהגמיש אותן. התערערו קצת הפרדיגמות על מי "העובד האידאלי" וזה מצויין כי גיוון הוא התשובה! מגוון אנושי רחב יותר מאפשר להתמודד טוב יותר בשגרה וגם במשברים. 

מבוגרים? הם היו זמינים יותר מהורים לילדים קטנים. "הפרופיל האידיאלי" – "החזקים", צעירים חדורי מוטיבציה?  רבים סבלו מבדידות קיצונית ומחוסר תנאים לעבודה מרחוק ונדרשה התייחסות מיוחדת. את גרה רחוק? זה כבר לא באמת משנה. יאללה, נגייס א.נשים מוכשרים שגרים רחוק, למה פסלתם עד עכשיו בכלל?  קשה לך להגיע לעבודה? זו כבר לא בעיה. העבודה מהבית מאפשרת גם לגייס עובדים עם קשיי התניידות משמעותיים ובכלל, חלק מהעובדים עם המוגבלויות מאד נהנו מהריחוק, פחות אינטראקציות חברתיות הקלו ואיפשרו פשוט לעבוד, ולהצליח יותר.  

לצד זה, אמהות לילדים קטנים, בעיקר, התמודדו עם אתגרים עצומים בשילוב קריירה ומשפחה. מהכרות שלי עם השטח, חלקן גם התפשרו או ויתרו על הקריירה ללא קשר להכלה בחברות. זה מאד מצער ויחד עם זאת מובן. העבודה מהבית מאפשרת גם לגייס עובדים עם קשיי התניידות משמעותיים וחלקם הריחוק דווקא הקל על המיקוד בעבודה.

וה"פיל הגדול" שבחדר?  המצב הבטחוני מבחוץ ומבפנים שקורע אותנו בשבועיים האחרונים? כמובן שהיו אתגרים. נשאלו שאלות לגיטימיות בחברות וארגונים מעורבים, והיו עובדים משני הצדדים שמפחדים להגיע לעבודה, ושיח פוגעני גם אם לא בכוונה, ודעות קדומות ובעיקר פחדים שמשפיעים על כולנו. יש דרכים אפקטיביות לפעול וזה אפשרי ורואים יותר את המחבר והמאחד שמאפשר לנשום, ביחד. חוויתי כבר לא מעט תקופות כאלה בעבר בתעשייה. חברות מגוונות ומכילות, שפועלות בסולידריות כל השנה, ומתמודדות עם האתגרים גם עכשיו הן חברות מצליחות יותר שטוב יותר לעבוד בהן. הרוב הגדול, רוצים להצליח ביחד, ולחיות חיים "רגילים" וטובים. מקווה שהיום אפשר לנשום קל יותר, הוכרזה הפסקת אש.

כולי תקוה, שביום הגיוון הבא, בעוד שנה, נחגוג את הגידול בנתוני הגיוון, ואת הרווחים ש שמצדיקים את ההשקעה הארגונית הנדרשת.