עברתי דירה לא מזמן, וביחד עם הדירה העברתי את המשרד הביתי.
הנוף החדש והסביבה החדשה מאפשרים לי לחשוב על גיוון בצורה קצת אחרת. הגבינה שלי זזה ואני לומדת להנות מזה.
קניות – החיפוש אחרי מעדניה, קצב, מוכר דגים, חנות תבלינים, מכבסה ועוד זימן מפגשים מקסימים ואנחנו לומדים לזהות איכות במקומות החדשים – קצת דומה לחיפוש איכויות של מועמדים שונים מאיתנו.
כדאי לשתף באתגרים ולבקש עזרה – כשהתוודיתי במעדנייה שאנחנו חדשים קיבלנו המלצות למקומות נוספים בסביבה. כשסיפרתי בחנות התבלינים שאנחנו חדשים גילינו שכן ברחוב . כשמתחילים משהו חדש, תהליכי גיוון לדוגמא, כדאי להכיר בזה שזה חדש ושונה, שזה יהיה מאתגר וכדאי להתייעץ עם מנוסים בתחום ולהקל על התהליכים.
כולנו נופלים בהטיות, גם מי שמאד מודע לכך שהן קיימות. למי שלא יודע, עבדתי שנים בארגון יהודי ערבי, ישבתי במשרד בערים ערביות, פגשתי מאות רבות של ערבים שאני מאד מעריכה, הייתי ביחסי עבודה מצויינים עם דוברי ערבית, חשבתי שאני מרגישה מאד בנוח בסביבה מעורבת. עכשיו כשאני גרה ביפו, שומעת ערבית ברחוב ולפעמים קולות של נפצים (אחרי כמה פעמים שחיפשתי זיקוקים בשמיים הבנתי שאכזבתי תימשך – אלו לא זיקוקים :-)) – חוסר הבנת השפה לפעמים מעורר חששות. אז התחלתי ללמוד ערבית ואני מקווה שזה יסייע בהקטנת הזרות והפחדים – גיוון מחייב השקעה בלמידה חדשה.